1. אנדרו ויגינס. פרשמן מקנזס. 2.03 מ', 90 ק"ג

בן קנדה בן ה-19 הזה החל את עונתו בקנזס חלש מאד והתחילו לחשוב שאולי טעו בקשר אליו. עם הזמן הוא נירגע, התאפס, סיים את העונה מצויין עם 17.1 נק' אם כי רק ב-44.8% מהפארקט ו-34% מה-3. הוא קטף 5.9 וגנה 1.5 למשחק. בפוטנציאל הוא אולי השחקן הטוב ביותר בדראפט. מהירות עליונהף זרועות עצומותף כפות ידיים עצומות. מאז וורסטלי בכלי ההתקפה שלו עם צעד ראשון מצויין המאפשר לו לעבור כמעט כל שומר. מזכיר את טרייסי מגריידי יותר מכולם. השאלה הגדולה לגביו היא מה שוכן בליבו, וכמה מלחמה חבוייה בנפשו. לפעמים הוא כזה נון-צ'לנטי במשחקים חשובים. עליו גם לשפר את ה-CONSISTENCY במשחקו כי בינתיים מערב לערב לא ידענו איזה מין ויגינס יופיע. הסיפור בקשר נאליו פשוט: כל דבר פחות מכוכבנות ב-NBA תוך 3-4 שנים  ייחשב כאכזבה גדולה. מתפים ממנו להיות סופר-סטאר יותר מכל שחקן אחר בדראפט!

2. גארי האריס, סופומור ממישיגן. 1.93, 94 ק"ג

16.7 נק' ב-42.9% (ו-35.2% מה-3) לשוטינג גארד לא גבוה במיוחד הם מספרים צולעים. אבל בן ה-19 הזה הוא קומבו-גארד היכול להוביל כדור ולשחק פוינטף רק תבקש. יתרונותיו רבים: הוא שחקן תקיף, אמיץ, פיקח מאד, ואולי תכונתו החשובה ביותר – מנהיג מלידה. הוא לא צריך להכריח את מנהיגותו – זה דבר שבא לבד. חסרונותיו: מעט נמוך לשוטינג גארד, ואינו אתלטי במיוחד. מי שזוכר את שחקני העבר – הוא מין מוריס צ'יקס.

3. ניק סטאוסקאס, סופומור ממישיגן. 1.97 מ', 95 ק"ג

הוא וגארי התחלקו די הרבה כשני גארדים מאחורנית. ממוצעו של סטאוסקאס ב-17.5 נק' למשחק היה שווה כמעט מה-2 ומה-3 (47% ו-44%) כי גם סליו מהפארקט מגיעים ברובם מרחוק. בקיצור ולעניין – הוא פיור שוטר מהטובים ביותר עם שחרור כדור מהיר ביותר מה שמקשה על השמירה עליו. בנוסף הוא שחקן אינטיליגנטי מאד שכמעט לא עושה שטויות. חולשתו היא 'החולשה הלבנה' של חוסר מהירות ואתלטיות בהשווה לחבריו השחורים, ולכן חוששים מיכולתו להגן על הגארדים הגבוהים והאתלטים בליגה.

ג'יימס יאנג, פרשמן, קנטקי. 2.00 מ', 98 ק"ג

קלעי מעולה עם גוף אידיאלי לתפקיד – גובה ומשקל. הוא סיים את עונת הפרשמן עם 14.3 נק' ב-40.7% ו-34.9% מה-3. לא מספרים מפוארים אבל הוא קלעי טוב ממספריו לפי מה שאומרים הסקאוטים. הוא אתלט קפיצי וחזק המסוגל ליצור לעצמו רווח לקליעה. יתרונו הגדול הוא זריקת השמאל שלו הקשה מאד להגנה,] אבל בקנטקי השנה לא היו פליימייקר טובים והוא סבל כתוצאה מכך. משחקו השתפר ככל שטורניר ה-NCAA נימשך, וזה מראה שככל שהרמה תעלה וחשיבות המשחקים תעלה, כן תעלה רמת משחקו. הוא עדיין בן 18.תנו לו צ'אנס והשמיים הם הגבול. חסרונו? סומך יותר מדי על הג'אמפ מרחוק, ולא ניכנס מספיק לסל. הוא אחד השחקנים שייבחר על פוטנציאל ולא יכולת מיידית.

פי. ג'יי היירסטון, סופומור מצפון קרולינה. 1.94, 102 ק"ג

לפי ג'יי ישנה עונה אחת ב-D-LEAGUE בנוסף לשתי עונות עם הטאר הילס. בטכסס לג'נדס הוא קלע 21.8 נק' ב-45.8% )35.9% מה-3) . בדי ליג הוא הפתיע את כולם עם עאתלטיות שלו, חוזקו, והרעב שלו לסלים מקרוב ומרחוק. הבעיות שלו הן יותר התנהגותיות OFF THE COURT. מין טיפוס דומה באופיו למייק ביזלי.

6. סי. ג'יי ווילקוקס, סניור מוושינגטון. 1.95 מ', 90 ק"ג

18.3 נק' בממוצע ב-4ץ6% מהפארקט ו-39.4% מה-3. משווים אותו כשתי טיפות מיםלטים הרדאוויי מהעונה שעברה, שחקן שיכול לשחק קומבו גארד. קולע ממצבי SET, ויודע גם ליצור קליעה מכידרור, ומצויין בפיק-אנד-רול. שחקן  מנוסה מאד (בן 23) שכמעט לא שוגה. חולשתו: כניסה בינונית בלבד לסל ביעילותה בגלל שהוא לא אתלט מהטובים בדראפט.

7. ג'ורדן אדאמס, סופומור מ-UCLA. 1.94 מ', 95 ק"ג

17.4 נק'  ב-48.5% (35.8% מה-3) ו-5.4 ריב' (וכן 2.7 גניבות) בקבוצה העמוסה של UCLA  הם מספרים מצויינים. יש לו PULL UP ג'אמפר מצויין, ומשחק POST UP בין הטובים בין השוטינג גארדים  משהו דומה שהיה לג'ייסון קיד.

חסרונו  היה משקל ה-110 ק"ג שלו, ובאמת הציעו לו לחכות שנה נוספת לדראפט. אבל הוא הפתיע את כולם בדראפט קומביין כשהוריד 15 ק"ג ממשקלו והגיע בכושר מצויין.

8. ניק ג'ונסון. ג'וניור מאריזונה. 1.90 מ' ו-90 ק"ג

שחקן מוצק וחזק ביותר שגובהו מתאים יותר לפוינט גארד, אבל ה-16.3 נק' שלו עם 4.2 ריב' והאתלטיות הסופרלטיבית שלו מאפשרים לו לשחק מס' 2. באן בי איי הוא ייאלץ כנראה לשפר את הקרוס אובר שלו ולשחק כפוינט. יש לו נייתור ענק ושחרור כדור מהיר, והוא אחד ממגיני הפרימטר הטובים שהיו במכללות.

אין כל חולשה במשחקו מלבד חסרון 10 ס"מ גובה.

9. ת'נאסיס ANTETOKOUNMPO ליגת ד' – דלוור. 1.97, 95 ק"ג

האח של היווני במילווקי. הוא לא מוכשר כאחיו, אבל הראה מספיק אתלטיות וכדורסל שהציעו לו ללכת לדראפט.

10. ג'ו האריס – סניור מוריג'יניה

11.